מרכז קס"ם

התפתחותו של מרכז קס"ם שנוסד בשנת 2005 ע"י רחל פארן וישי שליף התרקמה משך תקופה ארוכה. השורשים שלו נעוצים בהתאהבות המייסדים ברעיונות הנרטיביים: בשיתופיות, בכבוד לבני האדם, באופטימיות וביצירתיות שבאים לידי ביטוי בגישה הנרטיבית. תוך חיפוש שותפים לדרך, התהוו קבוצות עמיתים שונות שחיזקו והעמיקו את ההיכרות עם הרעיונות והעשייה.

המייסדים של מרכז קסם לימדו את הגישה הנרטיבית, כל אחד לחוד, מסוף שנות התשעים. בשנת 2000 החלו ללמד יחד את הקורס "חיוך ויצירתיות בטיפול – יישום גישות נרטיביות", ומאז ממשיכה העבודה המשותפת להתפתח ולהסתעף בתחומים רבים ומגוונים: הוראה של נושאים שונים, הדרכות אינדיבידואליות וקבוצתיות, עבודה קבוצתית וארגונית על פי גישת 'חקר מוקיר', התערבויות בחירום, פיתוח, כתיבה והנחייה של תכנית לדיאלוג רב תרבותי של קבוצות בקונפליקט, הצגה ויזימה של כנסים וסדנאות בארץ ובחו"ל (ארה"ב, בריטניה, סינגפור, אוסטרליה, סין ורואנדה) וכתיבת מאמרים.

המרכז מונחה הן בהתערבויות שלו והן בהתנהלותו על ידי עקרונות של שיתופיות, הפחתת הררכיה, שקיפות ושיתופי פעולה עם ארגונים אחרים. הדבר בא לידי ביטוי במספר אופנים, החומרים שפותחו במרכז פתוחים לשימוש כל הלומדים בהמשך עבודתם, למרכז אין עד היום מקום פיזי משלו וזאת בין השאר מפני שהמרחב השיתופי הוירטואלי איפשר לנו עד כה גמישות וחופש פעולה.


מאז יסודו של המרכז בשנת 2005 אירח המרכז בעצמו או בשיתוף פעולה עם "מכון ברקאי" ועם "המרכז הירושלמי לטיפול נרטיבי" דמויות מרכזיות מהקהילה הנרטיבית בעולם: מייקל ווייט מאוסטרליה, דיויד אפסטון מניו זילנד, שריל ווייט ודיויד דנבורו מאוסטרליה, ג'ון וינסלייד מניו זילנד וסן-דייגו, ג'יל פרידמן וג'ין קומבס משיקגו, וולטר ברה ממניאפוליס ורות פלוצניק מטורונטו וקריס באהן ממיין.